השבוע השמאל הרדיקאלי יצא לרחובות וחסם מליוני אנשים בכבישים. בתוכם היו אמבולנסים יולדות זקנים שצרכים להגיע לטיפול או כל אדם אחד שצריך להגיע ממקום למקום.

אז כן לא מעניין אותם כלום רק את עצמם. הם עוד חיים בסרט שמה שהם עושים זה לטובת החטופים. ההפך הוא הנכון. כל הפגנות שלהם רק מרחיקות את הסיכוי שהחטופים יחזרו אלינו בשלום.

ויש כאלה שחושבים שבזכות ההפגנות הרעות האלה החמאס נרתע
ויש כאלה שחושבים שבזכות ההפגנות הרעות האלה החמאס נרתע והחליט להגיע להסכם זה בכלל מטורף.
אני מדמיין את המחבלים אומרים לעצמם ״יאוו שיט הישראלים עושים הפגנה אנחנו מפחדים שהממשלה תיפול בגלל זה. אנחנו חייבים לתת להם את החטופים רק בגלל שאיילון חסום.״

אין כלום בקודקוד. החמאס שמח ומאושר שאתם עושים את זה עבורו. באמת שלא צריך שום עזרה מהם כדי למנף את החמאס. אתם השמאל הרדיקלי עוזרים לו.

אף אחד לא מבין וגם לא יבין. כי אין לכם הסבר אמיתי איך חסימת צירים בלתי חוקית גורמת לחמאס לפחד?
חוץ מרצון להפיל את הממשלה בגלוי אין לכם שום סיבה.

השמאל הרדיקאלי מוכיח שוב ושוב שהמטרה שלו היא לא החזרת החטופים אלא הפלת הממשלה בכל מחיר. כל החסימות, האלימות והאנרכיה שהם מייצרים בכבישים לא רק שפוגעים במיליוני אזרחים חפים מפשע. הם גם משרתים באופן ישיר את חמאס.

חמאס מאושר שיש לו נציגים במדינת ישראל

חמאס לא זקוק ליחסי ציבור, הוא מקבל אותם מתנה בחינם מהקפלניסטים שמפגינים ברחובות. הם מציגים לעולם תמונה שקרית של מדינה מפולגת, חלשה, שהעם שלה נלחם בעצמו במקום באויב. מי שחושב שזה עוזר לחטופים – חי באשליה מסוכנת.

במקום להפעיל לחץ על חמאס, ההפגנות האלה מחזקות אותו. המחבלים מבינים שהם לא צריכים לוותר על כלום. כי השמאל כבר עושה עבורם את העבודה. חסימות כבישים, פגיעה בחיי אדם, פגיעה בכלכלה, והצגת ישראל כמדינה בכאוס – כל זה מתנה אדירה לאויב.

ומי משלם את המחיר? האזרחים – הנהג התקוע שעות בפקק, היולדת שלא מצליחה להגיע לבית חולים, החולה שמפספס טיפול מציל חיים. כל זה לא מעניין את מארגני ההפגנות, כי המטרה היחידה שלהם היא להפיל ממשלה נבחרת. גם אם בדרך הם פוגעים בחיילים, בחטופים ובביטחון המדינה.

במקום אחדות לאומית, במקום להתייצב מאחורי החיילים שנלחמים עבור כולנו, השמאל בוחר לזרוע פילוג. הם מחזקים את מי שרצח, שרף וחטף את אחינו. זה לא מחאה – זו חבלה מבית.