דעה אישית:
אני בעד החזרת כל החטופים כולם, בלי יוצא מן הכלל. זו חובתנו המוסרית, הערכית והלאומית. כל משפחה בישראל זכאית לראות את יקיריה חוזרים הביתה, וכל יום שהם שם הוא כאב עצום לכולנו. אבל החזרת החטופים לא יכולה להיעשות במחיר של הסכם כניעה שיחזק את האויב, יחליש את ההרתעה שלנו, וייתן לו לגיטימציה להמשיך בשיטת החטיפות בעתיד.

הדרך להשיב את החטופים צריכה להיות מתוך עוצמה, לחץ צבאי, כלכלי ודיפלומטי לא מתוך ויתורים אסטרטגיים שיסכנו את המדינה. למדנו מההיסטוריה שכל ויתור לאויב שמלווה בהחלשות פנימית פוגע בנו פי כמה בהמשך.

אבל כאן אנחנו נתקלים בבעיה עמוקה יותר והיא הפגיעה בריבונות הממשלה וביכולת שלה להחליט ולבצע את מדיניותה, במיוחד כאשר מדובר בממשלה נבחרת מהימין. בית המשפט העליון, באמצעות פסיקות ודיונים שנמשכים חודשים, מתערב שוב ושוב בהחלטות הממשלה בנושאים ביטחוניים, מדיניים וחברתיים כמעט תמיד בכיוון אחד: חסימה, עיכוב או ביטול יוזמות של הימין.

אנחנו רואים את זה בהחלטות שמונעות חקיקה שנועדה לחזק את אכיפת החוק נגד טרוריסטים, בעיכוב מהלכים אסטרטגיים בהתיישבות ביהודה ושומרון, ובחסימה של חוקים שנועדו להחזיר שליטה במערכת המשפט לידי הציבור דרך נציגיו הנבחרים. זו התערבות שמערערת את יסודות הדמוקרטיה כי היא לוקחת את הכוח מהעם, שהצביע בבחירות, ומעבירה אותו לגוף משפטי שלא נבחר על ידי הציבור ואינו נותן דין וחשבון לבוחר.

במקביל, קבוצות מהשמאל הקיצוני פועלות ללא הפסקה להפעיל לחץ על הממשלה באמצעות מחאות שחוסמות כבישים, משבשות את חיי היומיום של האזרחים, פוגעות בכלכלה, ומייצרות תדמית של כאוס בישראל בזירה הבינלאומית. חלק מהמחאות האלו אף חצו את הקו האדום – חסימות של נתיבי תחבורה מרכזיים, עימותים עם כוחות הביטחון, והפצת מידע שקרי על המדינה וצבאה.

החיבור בין מערכת משפט שמתערבת באופן חד צדדי לבין לחץ ציבורי חזק מהשמאל יוצר מציאות שבה הממשלה מתקשה לנהל מדיניות רציפה, במיוחד בנושאים קריטיים כמו החזרת החטופים, שמירה על ביטחון המדינה, וחיזוק הריבונות.

עם ישראל חייב להתאחד סביב מטרה ברורה: החזרת כל החטופים תוך שמירה על העקרונות שלנו, על ההרתעה שלנו, ועל הריבונות של המדינה. אסור שניכנע לאויב מבחוץ – ואסור שנאבד את השליטה מבפנים.

עובדות מהשטח על התערבות בג”ץ בהחלטות הממשלה

1. החלטה על פיטורי ראש השב״כ (שירות ביטחון פנים)
   בית־המשפט הגבוה לצדק מנע את פיטוריו של ראש השב״כ, רונן בר, זמן קצר לאחר שוועדת הממשלה אישרה את החלטתו של ראש הממשלה. בית־המשפט הוציא צו עיכוב ביצוע, אף על פי שההחלטה התקבלה פה אחד בקבינט The Timesטיימס אוף ישראלJNS.org.
   בנוסף, שרים ימניים, בראשם איתמר בן־גביר, תקפו את ההחלטה, וטענו שהסמכות למינוי/פיטורין שייכת אך ורק לממשלה ונבחריה Anadolu Ajansı.
2. פיטורי פרקליט המדינה – תנועה משפטית נבחרת נדרשת לעקב
   בתחילת חודש אוגוסט 2025, הממשלה החליטה בפעולה קונצנזואלית לפטר את פרקליטת המדינה, גלית בהרב־מיארה, המקיימת את התיק הפלילי של ראש הממשלה. בית־המשפט הגבוה לצדק עצר את הליך המינוי של מחליפתה וכעת בוחן עתירות נגד צעד זה The Wall Street Journal.
3. רפורמה משפטית מוצלבת – ריסון סמכויות בית־המשפט
   ברפורמה שהתקדמה בכנסת במארס 2025, הועבר חוק שמעניק לממשלה שליטה מוגברת בהרכב ועדת איתור השופטים. המתווה כולל מינוי שני נציגים פוליטיים נוספים ועדות ביכולתה של הכנסת לבטל החלטות שיפוטיות. מהלך זה עורר מחאות אלימות והוגשו עתירות לבית־המשפט העליון AP NewsThe Guardianוויקיפדיה.
4. מעורבות בבירור מדיניות משא ומתן על החטופים
   לאחרונה הורה בית־המשפט לממשלה להסביר את עמדתה המדינית והמשפטית – כיצד היא מקבלת החלטות בענייני שחרור החטופים. ניתנה לה עד ל־24 באוגוסט להגיב טיימס אוף ישראל.

סיכום והיבטים לדיון

הגישה הרווחת בקרב חלקים מהימין והקואליציה היא שזו פגיעה בריבונות העם, שנבחר באמצעות הבחירות, ושמדובר בהתערבות חד־צדדית בזיקה לימין בלבד.

מדובר במגוון מקרים שבהם בית־המשפט מתערב בהחלטות של ממשלות נבחרות — החל במינוי בכירים ביטחוניים, דרך פיטורי בכירים משפטיים ועד לרפורמות מבניות במערכת השיפוט.

בג”ץ חורג מגבולות הפיקוח השיפוטי המסורתי ונכנס לעיסוק עמוק בהחלטות מהותיות — מעין מעקב שיפוטי חודרני על המדיניות הריבונית.

אני שומע לא מעט על כל הבחרים לשעבר שעוזרים לכאורה לעולם לגרום לישראל לראות רע. הם נותנים לחמאס ולכולם את הכוח לקבל מה שהם רוצים.

אני מנסה להבין מה יוצא להם מזה שהם כל הזמן רצים לדבר רעות על ישראל ועל הממשלה מול כל העולם. חוץ מלהפיל את ראש הממשלה בנימין נתניהו?

אם מחר בנימין נתניהו יעזוב, הנזק שהשמאל עשה בעולם בנושא הסברה יעלם? ממש לא. הוא ישמר לבאלגן הבא שלנו. הרי ידוע שהשמאל מונע מכספים זרים שממשל בידן בעיקר דאג להעביר כדי להפיל את הממשלה. ועוד להפיל ממשלה שמנבחרה כדת וכדין בבחירות דמוקרטיות.

אז עכשיו כל העולם טוען שאנחנו עושים רצח עם שכולם יודעים שזה לא נכון. זה רק בגלל ערוצי התקשורת והלשעברים שיושבים באולפנים ומורידים ומחלישים את המדינה מול העולם.

אולי יש להם רצון עז להפיל את הממשלה על הגב של כל העם? על הגב של החלשים. על הגב של החטופים ועל הגב של כולם רק כדי לשמר את הבית המשפט שיהיה שלהם?

עיקרי הטענות והחקירה הקונגרסיאלית (ממשל בידן )

סטטוס עדכני: החקירה נמשכת ועד כה לא ננקטו צעדים משפטיים רשמיים נגד גורמים. הנושא נמצא תחת מעקב ●

חקירה שנפתחה במרץ 2025: ועדות המשפט והחוץ של הקונגרס האמריקאי חוקרות האם כספי ממשלת ארצות־הברית. דרך סוכנויות כמו USAID והחוץ (State Department), הועברו לארגונים ישראליים שעמדו מאחורי המחאות נגד ממשלת נתניהו ●וויקיפדיהMiddle East Observer.

מכתב זיכרון שהודלף ביולי 2025: מצביע על כך שהועברו מיליוני ואף מיליארדי דולרים לכאורה לארגונים אלה. ההעברה נעשתה דרך גופים תיווכים כמו PEF Israel Endowment Funds, Jewish Communal Fund, Rockefeller Philanthropy Advisors ועוד ●וויקיפדיהIsrael National NewsJNS.orgIsrael365 NewsAll Israel News.

היקף הכספים המדווחים:

לפי הפרסום: כ־884 מיליון דולר עבור ארגונים המתנגדים לנתניהו דרך PEF ●Israel National NewsJNS.org.

Jewish Communal Fund העביר לכאורה כ־42.8 מיליון דולר עבור פעילות המחאה ●Israel National NewsJNS.org.

ארגונים נוספים, כמו Blue White Future ו-Movement for Quality Government, קיבלו קצבות שונות. כולל למשל 42,000 דולר להקניית “הכשרות פעילות אזרחית” בתיכונים ●וויקיפדיהIsrael National NewsAll Israel News.

לפי הליכוד, מסתכמים הכספים ב-1 מיליארד דולר שהושקעו ב-1,000 ארגונים פרו-מחאה ●Anadolu AjansıAll Israel News.

עומק הדברים: הועלו גם חששות לגבי קשרים אפשריים. חששות אלה הם בין חלק מהארגונים שקיבלו תמיכה לבין קבוצות טרור. זה מציב את השימוש בכספי מסים אמריקאיים בסימן שאלה משמעותי מבחינה חוקית ●וויקיפדיהJNS.orgIsrael365 News.

מה בעצם התפקיד של היועצת לממשלה ?

התפקיד של היועצת לממשלה הוא לייעץ לממשלה בנושאים משפטיים, פוליטיים ואסטרטגיים. היועצת מלווה את ראש הממשלה, חברי הממשלה והלשכות השונות, ועוזרת בקבלת החלטות מושכלות ומבוססות על חוק ומשפט.

היא יכולה לספק חוות דעת משפטיות בנושאים שונים, לסייע בניסוח חקיקה, לבדוק את התאמת החלטות הממשלה לחוק, ולייעץ בנושאים מדיניים וביטחוניים חשובים. בנוסף, היועצת עשויה לייצג את הממשלה בפני גופים חיצוניים ולשמש כגשר בין המגזר הציבורי והפרטי.

בקיצור – התפקיד הוא לשמש כמקור ידע מקצועי, לשמור על חוקיות ההחלטות ולהבטיח שהממשלה פועלת בצורה חוקית ויעילה.

אז למה היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה לא עושה את תפקידה? מדוע היא תמיד נגד כל החלטה של הממשלה הנבחרת בבחירות דמקורטיות ?
היא בעצם לא עושה את תפקידה ומיישמת את האגנדה של השמאל ובתי המשפט ?

לפי החוק הממשלה יכולה לפטר אותה בכל זמן נתון היא לא נבחרת ציבור היא כמו כל עובד בהייטק היא הגישה קורות חיים וקיבלו אותה

מה החוק אומר על פיטורי היועמשית?

לפי חוק היועץ המשפטי לממשלה, תשל״ז-1977:

• היועצת לממשלה ממונה על ידי הממשלה, אך פיטוריה לא יכולים להתבצע באופן חד-צדדי או לפי שיקול דעת פוליטי בלבד.
• פיטוריה מותנים באישור הכנסת — כלומר, הממשלה צריכה להגיש בקשה למליאת הכנסת שמאשרת את הפיטורים.
• במקרים של פגיעה באמון או כשיש עילה משפטית ממשית, ניתן להגיש בקשה לפיטוריה, אך רק בכפוף לאישור הכנסת.

הסעיף הזה נועד להבטיח שהיועצת המשפטית לממשלה תוכל לפעול באופן עצמאי, ללא חשש מפיטורים שרירותיים, וכך לשמור על ההפרדה בין רשויות המדינה ועל שלטון החוק.

אז לפי החוק למה בית המשפט מתערב בכלל ? וגורם לדמוקרטיה שלנו להיות דיקטטורה, בעצם הריבון הוא בית המשפט שפוגע באופן ישיר בממשלה ובכלל בהתנהלות תקינה של המדינה.

כל התנהלות פה של השמאל היא כוחנית עם מטרה אחת בלבד להפיל את ראש הממשלה הנבחר כי הם יודעים שאין להם יכולת להצליח לנצח אותו בבחירות הבאות

השמאל מנסה בכל הכוח בכל דרך אפילו עלידי פגיעה במדינה פגיעה בחטופים ולהפוך אותם לכלי פוליטי רק כדי להפיל את ראש הממשלה שלנו