מה היא מערכת המשפט?

מערכת המשפט בישראל מורכבת מבתי המשפט השונים – שלום, מחוזי ועליון – ומוסדות נלווים כמו היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות. באופן רשמי, תפקידה הוא לאכוף את החוק שנחקק על ידי הכנסת ולשמור על זכויות האזרחים.

הבעיה – מי באמת שולט?

בפועל, בשנים האחרונות התחזק מאוד כוחו של בית המשפט העליון. שופטים שאינם נבחרים על ידי העם לקחו לעצמם סמכויות שלא הוגדרו בחוק, תוך שימוש במונחים מעועמים כמו ״סבירות״ ו״מידתיות״. התוצאה: פעמים רבות פסיקות בג״ץ מבטלות חוקים או החלטות ממשלה, גם כשהם התקבלו ברוב דמוקרטי.

היועצת המשפטית – ״הממשלה בתוך הממשלה״

היועצת המשפטית לממשלה מחזיקה בסמכויות נרחבות המאפשרות לה למנוע מהשרים ליישם מדיניות. במקום להיות יועצת, היא הופכת בפועל ל״מפקדת״ – מכתיבה מה מותר ומה אסור לממשלה הנבחרת. הדבר יוצר תחושה שהכוח האמיתי אינו נמצא בידי הציבור והכנסת אלא בידי פקידים שאיש לא בחר.

ביקורת ציבורית

יותר ויותר אזרחים מרגישים שמערכת המשפט התרחקה מהציבור:

• אי־שוויון באכיפה – פעילים מהשמאל מקבלים הקלות בעוד שפעילי ימין זוכים להליכים נוקשים.
• התערבות פוליטית – פסיקות בג״ץ נתפסות לא פעם כהעדפה אידיאולוגית ולא משפטית.
• חוסר אחריותיות – שופטי העליון מתמנים על ידי ועדה סגורה ללא בקרה ציבורית אמיתית.

מה הפתרון?

1. חיזוק המשילות – הממשלה צריכה להוביל, בתי המשפט לאכוף את החוק בלבד.
2. שינוי שיטת המינויים – הציבור זכאי ליותר שקיפות וייצוג בתהליך בחירת השופטים.
3. הגבלת כוחו של בג״ץ – אסור לאפשר לשופטים לבטל חוקים שנחקקו על ידי נציגי העם.
4. החזרת היועץ המשפטי לתפקיד ייעוצי בלבד – עצה מקצועית, לא פקודה מחייבת.

סיכום

מערכת המשפט בישראל חיונית, אבל כדי לשמור על דמוקרטיה אמיתית – חייבים לאזן את כוחה מול הריבון האמיתי: העם. כל עוד שופטים ויועצים משפטיים מחליטים במקומנו, המשילות נפגעת והאמון הציבורי מתערער. רק רפורמות אמיצות יבטיחו מערכת הוגנת וצודקת.